ברוכים הבאים!
שמי חנה הר שלום
ואני מטפלת בפסיכותרפיה גופנית
"לאדם יש נטייה מובנית להגשמה עצמית. אם מסירים מדרכו מכשולים, סיכוייו של האדם להתפתח ולהגשים את עצמו במלואו, הם בדיוק כסיכוייו של בלוט לצמוח ולגדול לכדי עץ אלון מפואר". — ארווין יאלום
שיר לעולות
"בשעה שבא דוד לבנות יסודות של בית המקדש, חפר חמש עשרה מאות אמות ולא מצא את התהום, ולבסוף מצא שם חרס אחד וביקש להרימו.
אמר לו (החרס): אין אתה רשאי.
אמר לו: למה?
אמר לו: שאני כאן כבוש על התהום.
אף על פי כן לא שמע לו.
כיון שהרימו, עלה התהום וביקש להציף את העולם.
התחיל דוד אומר שירה, "שיר המעלות" – שיר למאה עולות, על כל מאה אמה היה אומר שירה".
בעצם, זה סיפור על כל אחד מאתנו.
לכל אדם יש את בית המקדש שלו. זהו אותו מקום בנפש בו שמורים החלומות שלו. בו הוא נמצא במיטבו ויודע שהוא מגלה לעולם את היופי שלו.
ולכל אחד יש את התהום שלו, שם שמור הכאב.
חרס מונח על פי התהום.
אני מרימה את החרס הסותם את התהום שלי, לאט ובעדינות, כדי להציץ פנימה. לפגוש, להכיר, לתת מקום. לשחרר. אני אומרת "שיר לעולות", שיר לכל מה שעולה. מזרימה לשם אהבה, חמלה, קבלה. והתהום יורדת, לאט לאט, ומפנה מקום לבית המקדש שלי.
אחרי שחרור שכזה האדם נושם חופשי יותר, הכתפיים שלו נפתחות, הגב מזדקף. כוחות הנפש שלו כבר לא מושקעים רק בלהתגבר על הקושי ולהחזיק את עצמו במצבים של משבר. הוא מרגיש שיש לו כוח לחיים של יצירה ומימוש עצמי, למפגשים וקשרים מלאי אהבה שמשמחים וממלאים אותו. היופי והכוחות שלו גלויים לעולם.
מהי פסיכותרפיה גופנית בעצם?
זאת שיטת טיפול רגשי שמשלבת, בנוסף לשיחה טיפולית, גם טכניקות הקשורות לגוף: מדיטציות נשימה ותחושות גופניות, תנועה חופשית, שימוש בקול, ציור, מגע. הגוף, כמו "דיסק קשיח", רושם ושומר בתוכו את כל חוויות החיים שלנו. כשאנחנו מתייחסים לחוויה הגופנית בטיפול, זה עוזר להעלות, להכיר ולשחרר את הרגשות הטמונים בנפשנו.
כמובן, לא כל טכניקה שב"ארגז הכלים" שלי מתאימה לכל מטופל. בתחילת הטיפול ובמהלכו אנחנו ביחד בודקים אילו טכניקות הכי מתאימות לרצון המטופל ומיטיבות אתו בכל שלב של התהליך הטיפולי.
ארווין יאלום, אחד המטפלים הדגולים של זמנינו, כתב בספרו "מתנת התרפיה":
"לאדם יש נטייה מובנית להגשמה עצמית. אם מסירים מדרכו מכשולים, סיכוייו של האדם להתפתח ולהגשים את עצמו במלואו, הם בדיוק כסיכוייו של בלוט לצמוח ולגדול לכדי עץ אלון מפואר... לא על המטפל מוטלת המשימה להחדיר למטופל את התשוקה לצמוח מתוך סקרנות, רצון, תאווה לחיים. לא, כל שעל המטפל לעשות הוא לזהות את המכשולים ולהסירם. כל השאר יבוא מאליו, מונע על ידי כוחות המימוש העצמי הטמונים במטופל עצמו".
קצת עליי
אני מוסמכת כמטפלת בפסיכותרפיה גופנית מטעם מכללת רידמן (מסלול חמש שנתי).
נולדתי במוסקבה ועליתי לארץ לפני 35 שנה.
החיים שלי היו רצופים אתגרים והתמודדויות, ירידות ועליות. למדתי ונוכחתי לדעת שכל ירידה היא באמת לצורך עלייה.
גידלתי באהבה את שלושת ילדיי. הם תמיד היו ויהיו בשבילי הבסיס, המשמעות, המקור לגאווה ולאהבה אין קץ.
למדתי ספרות, פילוסופיה, חסידות. למדתי להקשיב פנימה, לנפש ולגוף.
כך הגעתי ללימודי פסיכותרפיה גופנית.
אני מאמינה שטיפול הוא קודם כל מפגש אנושי, שיח הלב, המאפשר להתבונן ביחד – במרחב נטול שיפוטיות, שמור ובטוח, – על הכוחות הטמונים בנו ועל מה שמכאיב לנו ועוצר אותנו, כדי להביא הקלה ושינויים מיטיבים.
ההשכלה שלי
2016-2019 קורסים שנתיים "כלים טיפוליים מתקדמים בפסיכותרפיה גופנית" ו"שיטות טיפול במגע ותנועה בפסיכותרפיה גופנית", מרכז גוף נפש, רמת השרון
2015-2017 עבודה מעשית, טיפול פרטני והנחיית קבוצות טיפוליות, מעון ירושלים, המרכז לטיפול יום אינטנסיבי, מערך בריאות הנפש
2014-2016 Contemporary skills for psychotherapists, יוון
2009-2014 פסיכותרפיה גופנית, מכללת רידמן
2005-2008 פסיכולוגיה ומדעי התנהגות, האוניברסיטה היהודית, מוסקבה (למידה מרחוק)
אני מטפלת במגוון נושאים, כגון:
-
העצמה אישית ומימוש עצמי
-
צמתים בחיים וקבלת החלטות
-
סטרס טראומה ופוסט טראומה
-
משבר כמנוף לשינויים מיטיבים בחיים
-
אהבה ויחסים
-
דימוי גוף
-
התמודדות רגשית עם גירושין
-
קשר עם ילדים מתבגרים ומבוגרים
-
הורות לילדים עם צרכים מיוחדים
-
דפוסי אכילה
-
תמיכה רגשית לקראת ואחרי ניתוחים בריאטריים
-
ליווי מתמודדי נפש
הגוף שלי: ברכה או אתגר?
"כשאדם עצוב, הוא אוכל סוכריות. הן כנראה עוזרות לו לסתום חורים בתוך עצמו.
עכשיו מובן מדוע הסוכריות בקופסאות הן עגולות, מרובעות, משולשות. כי אף אחד לא יודע מראש באיזו צורה יהיה החור העצוב שלו". — נדיה יסמינסקה
לפני הרבה שנים נפלתי ושברתי את הקרסול, עברתי ניתוח. אחרי הניתוח הגעתי לביקור אצל אורתופד. הוא הסתכל עלי ואמר: "תעשי לעצמך טובה, תרדי במשקל". האמנתי שהוא צודק, ושאני לא מצליחה לרדת במשקל כי אני עצלנית וחסרת כוח רצון. תמיד אמרו לי את זה.
הלכתי למטפל אלטרנטיבי, כדי שיעזור לי לרדת במשקל. הוא הסתכל עלי ואמר: "עם משקל כזה בגיל 50 תהיי בכיסא גלגלים". לא חזרתי אליו יותר.
הלכתי לפסיכולוג מפורסם, כדי שיעזור לי לרדת במשקל. הוא הסתכל עלי ואמר: "אם תוך שלושה חודשים תצליחי להוריד 10 קילו, לא אגבה ממך תשלום". לא חזרתי אליו יותר.
הם הסתכלו עלי, ואף אחד מהם לא ראה ילדה שמקווה לאהבה.
מצאתי את האהבה בתוכי. ומצאתי מטפלים אחרים שעזרו לי לגלות אותה.
זה לא קורה ביום אחד. בהדרגה, כל יום קצת יותר.
כל גוף ראוי לאהבה, הערכה ותודה. תודה עמוקה על כל מה שהוא עושה ומאפשר לנו. גוף מלא, רזה, גבוה, נמוך. גוף בכל צורה וצבע. לכל גוף מגיע שיראו את היופי שלו.
אני מאמינה שאפשר לרפא את הביקורת וחוסר הקבלה כלפיי הגוף, ברמה האישית והחברתית.